|
אדום נושב בתבנית
משטחים סדורים בשחור
אני צובע בלבן
את כסות תכלת השמים.
קרניים צהובות של שמש
ידיי אהבה מושטות אל הארץ
אני ניכנע למיתרי הרעד
גופים אילפסיים של אהבה.
הילוכי הרוח בנפשות בני האדם
כגעש גלי ים בכחול ובירוק
קצף הזמן הנסוג לאטו
מיתרים סדורים של רגש.
השתקפויות חיוורות קורמות שמים
גווני הנהר החיוור של הזמן
מעטרים את כסות הרוח
מרקמים שכוחים של אור.
|
|
|
"אתה תוכל
להפסיק להאמין-
כשהוא שלמעלה
ימות או כשאני
אמות, מה שיבוא
קודם".
משפטים מוקדמים
של אימא של
ניטשה ובוריס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.