אביבה בן-בסט רצון / זקן השורדים |
דור ועוד דור, קם.
שורשיו עמוק, עמוק
באפילת האדמה.
מבשיל בו פרי התות.
קן ציפור בין ענפיו.
הזוכר אהבת נעורים
בצל ענפיו?
הזוכר כדורי אויב
שרקו בצמרותיו?
דור ועוד דור, קם.
איש זר מביט בזקן השורדים.
חורש מזימות את חלקו לישר.
רוח סתוית את עליו השילה.
צמרותיו ערומות, זקופות,
כחניתות לפני קרב.
זקן השורדים עודנו חי.
דור ועוד דור, קם.
ממשיך עץ התות לפרוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|