|
הכאב נאגד למיתרי הדעת
קומביין אדום קוצר בשדות
את תום האהבה הזאת
שמים מתוקים בכחול.
מיתרים שקופים של רגש
מנשבים בשובלי עשן שחורים
לבי מחסיר בפעימותיו
הרעד צורם בבשר.
אלו מילים של מים כבדים
אני הולך לאורך גדת הנחל
כאן איש לא יוכל לגעת בי
אלו מילים של חלום עמוק.
חלוקים שקופים על עורי
רגליי צרובות הכרה
התדר נושם במילים הנכונות
עיניי דגים רדומות.
http://unr.co.il/zackheim |
|
|
את המנגינה הזו,
אי אפשר ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.