אילון לוי / זמננו |
ובצלך אכבה.
ארי ליבך ימשיך ויטרוף
וליבי אשבה.
הלהבה תכלה כל שבב
ואשאלך בכנות:
האם היה בי יושר או רבב?
והרוח חמצן באש, חיות.
קצרי נא את זמן הפריחה,
שאהיה לפרי.
ולא נצטווה על כך לשיחה,
כי בעיתו אנגן שירי.
האזיני למיתרים,
נועי בתפילתם!
צלילי הזרים,
קודשו בלכתם.
כאריה שואג בשמי הצפון,
כטרובדור תחת חלון.
קורא לך לחייו שרטון!
ובלילה, אילון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|