New Stage - Go To Main Page

אסף אוזן
/
זכרי לברכה

לא שמעתי על מותו, אך שמעתי על שלי.
עת פתחתי העיתון, זה היה מהרגלי.

זה היה ביום אביב, בסופו של חודש שבט
לא טרגדיה יוונית, אך בינינו, אולי רק קצת.

כשפקחתי העיניים והאזנתי לסביבה
סביבי לחשו קולות, הם דיברו על מריבה.

זעקות שבר שמעתי והוצאתי את העט
אך בדיעבד גיליתי שאני הוא זה שמת.

לא פיגוע ולא שוד, לא מבול זועף לנצח
רק עימות מילולי שהסתיים... ברצח.

אז שחזרתי ונזכרתי, העליתי באוב
איך קיללתי בקול ושלחתי אגרוף.

וההוא שנפגע, לא היה לו מה לומר
שלח ידו אל הכיס ושלף האולר.

רק דקירה אחת, הוא היה חסכוני
אך הדם שירד, אלוהים, זה אני.

אז על מוות דיברנו והפרכנו שמועות
לתחיית המתים, לחזרתי משוועות.


בבוקר התעוררתי, התחבטתי ונבהלתי
אך ברכת הבוקר טוב לי הבהירה שחלמתי.

כשחשבתי מה הביא לי את התחזיות הנואשות
היה לא אחר מאשר מבזק החדשות.

אם כל עימות מילולי פה נגמר במוות אלים
הרי שכשלנו, בינינו, בחינוך הילדים.

והריני לבשר שהבעיה לא קטנה
כי בתוך דור ראו איך הלכה לי המדינה.






תוצר של שיעור כתיבה עלום.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/2/09 10:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף אוזן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה