וכך, בגוף כואב וחצי משותק,  
היא המשיכה את חייה,
בגיל שבו אכן הרגישה בלות.
חברותיה הבריאות, המשיכו בפעילות נשית תוססת,
והיא הפכה להיות שוליים של ממש.
שדים אפלים באו לבקרה, לועגים למר גורלה.
החופש היקר,
לו היתה נשואה מהרגע שעזבה את בית הוריה השואתיים,
התגרש ממנה,
ונטשה לאנחות.
אותו חופש שבגללו לא נשארה עם אף גבר יותר משבע שנים
כלואה בגופה החולה, הפכה אסירה בכלא לא רשמי...
ימים שלמים בביתה,
ציפור כנף חופשיה שכמותה-
הפכה לתרנגולת כפרות.
יש ציפורים שמתות בשבי.
בחלומה רקדה
ותנתה אהבה
עם אגן משוחרר
וכפות רגלים מלאות תחושה.
יש גם  האומרים שהחיים הם חלום.
הסיוט הזה ארך כבר שנים.