שוב יושבים כל החברה,
שרים על אהבות נכזבות.
באמצע יום חורף ללא גשם
ובגזרה רגעו הרוחות.
נהנים מנוף שנעלם מהעין
ובשלכת עצים עירומים בלי קסדה.
מנסים לחשב את הזמן, שבינתיים
חיים מהקפצה ליציאה...
שוב נמצאים בליווי אחרון
ועוד כמה שנים זה יראה כל כך רחוק.
אבל תמיד אותו יום חורף,
יום ללא גשם
ישאיר את כל הטעמים מלבד מתוק... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.