א. עומר / מרוחקת |
שלוקחים אותה הרחק.
אל עבר רגעים,
אותם דחקה היא פנימה.
פורמת קשרים,
הלוקחים אותה אחורה.
אל אותם זמנים
אותם לא פתרה לעולם.
שוברת שתיקה,
הכאב למד לצרוח.
והיא בשלה,
אבל מעדיפה לברוח מעצמה.
בחיים אחרים היא,
תכול לקחת שליטה על מה שהולך.
אבל שוב משכנעת את עצמה,
אולי בגוף או זמן אחר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|