מה יביא לי יומי בחום המדבר
כשהשמש תזרח ותאיר קיומי
ואין בשממה איש שצועד
רק אני עם רוחי, וחולות לוהטים.
במדבר הצהוב בחול טובעני
רגלי יחפות וערום הוא גופי
אמשיך ואפסע עד כלות כחי
אטביע רגלי בחולות הלוהטים.
הדרדר ישכון בחולות המדבר
בשביל הגמלים פזורים דוקרניו
ברגלי היחפות אצעד על פניהם
לא אחוש בכאב עת הדם ינקז.
כך ישאוני רגליי בחום המדבר
בלהט השמש יצרבו כל חושי
ואני אפסע בכל כחי שנותר
עד אבוא אל מקור מי המדבר.
עיני בוהקות ובפי כבר צמא
עד מתי אהלך בחומו של מדבר
ואין איש שיגיש כד מים לפי
עד לשוני תדבק, ויבש גרוני.
למדבר הצהוב אין דין ורחמן
לא יחוס על האיש הצועד על פניו
מאז הוא נברא לא מחו דמעתו
לא חצבו בו באר, ולא הרוו צימאונו.
© |
