בשעת ליל מאוחרת
התגנבנו זה לזרועות זו
במסווה של קור משתק וחום מחייה.
ניסינו לשתוק,
עסקים כרגיל,
רגשות מוסתרים.
על מי אנחנו עובדים?!
מעולם לא טעמתי כזאת מתיקות.
על שפתיי נותרו טיפות סוכר,
כאשר לבסוף אור יום הופיע,
ואיתו המציאות.
הפרדנו זה את זו,
בדממה חונקת לב.
החום נכלא בתווך האוויר שבינינו,
ולכל אחד נותר רק הקור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.