מאה צעדים לפני, אני עוצר ומהרהר
האם הדרך שווה את כל המאמץ
אולי הזיעה שהגרתי אינה אומרת דבר
היתכן שטעיתי? שהייתי כה עיוור?
מאה צעדים לפני
הגבול בוהק, חורך את העיניים
שפתיים יבשות כמעט מרגישות את טעם הבאר
מאחורי השארתי אדמה שרופה
וכעת, כל כך קרוב
אפשר לגעת, להריח, ולטעום את האוויר
אשר מתמלא בניחוח ורדים משכר
שמפיל את רצונו על רסיסי מחשבתי
מאה צעדים לפני, מסתובב ובורח
כמה שיותר מהר, כמה שיותר רחוק
אך תפסת אותי ברשת, חסר אונים, חסר כוח
באתי אליך, כמו דבורה אל הדבש החם...
מאה צעדים, קצרים מאין כמוהם
מאה צעדים קרובים מדי... |