|
סתתי הארץ רוחשים בתמונה
מפות מצהיבות של הכרה
גבולות המחזה בעיניי המצלמה
הרחש הזה פולש בבשר.
שרטוטים על פני ספרים ישנים
לוחשים במוות אהבה
האש הזאת זכה ממים
אני לא יכול יותר לנשום.
דפוסי ההתניה מעצבים בשמים
בן-גוריון ויגאל עמיר
זה כול מה שנישאר
ברסק חלום העיניים.
הדגלים קרועים מעצמם
לאורך כול סיבוב הארץ
אני בונה מסך חדש
משברי התבנית.
|
|
|
בהתחלה זה נשמע
מפתה,
אמרו לי זה
"יעשה לי טוב",
תרגישי מיוחדת.
הם צדקו הרגשתי
מדהים ואז
התמכרתי, לא
עובר יום שאני
לא עושה את זה
למה אני מכניסה
את עצמי למצב
הזה?
אני לא יכולה
להפסיק!
מישהי שמחכה
לאישור של
היצירה השלישית
שלה בבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.