|
רואה אותה עומדת על המרפסת
איש הולך לאטו
על פני הרחוב המשתרע
נדלקים פנסים כתמים
תנו לו לחלם בהליכה
ברחובות הסמויים מהעין
שומע פתאום את השריקה הישנה ההיא
איך שכח?
עכשיו היא תרד למטה
עם העוברים והשבים
עכשיו היא תדבר אליו
באותם המשפטים
ים של צללים במרפסות אבודות
מסתודדת עם האחר ברחוב שלו
חולף על פניהם
בחלומות מוארים היא כבר לא שם
שלות מעמקים גדולה שוקעת עליו
המלים נעלמו מסימני השאלה
איש חוזר לאטו
מביט על מרפסות ריקות מאהבה.
|
|
|
משחקי מחשב לא
משפיעים על
ילדים קטנים,
כלומר, אם פאקמן
השפיע עלינו
כילדים, היינו
מסתובבים בחדרים
חשוכים, בולעים
גלולות בלתי
מזוהות ומקשיבים
למוזיקה
רפטטיבית
אחת במשבר זהות
רציני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.