|
שולחן עמוס מתוקים ומלוחים
גננת מפיצת חיוכים
כיסא מקושט פרחים
היום יום הולדת
חגיגה נחמדת
על כיסא הכבוד אני פונה לשבת
אני רואה שהכול נהדר
אך לבי נשבר
כשהגננת מזכירה
שאני חגגתי בשבוע שעבר
אחרי דקות של למה ומדוע
כיסא יומולדת הבנתי הוא לא מקום קבוע
ואני היום בן שלוש ושבוע
קצת יותר בוגר ורגוע. |
|
|
אני כותב
סלוגנים, משמע
אני קיים.
שלמנאסר.
הערת הכותב: כי
אחרת הוא היה
כבר מת איזה
3000 שנה, לא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.