|
עיניי התמימות בדד ישכונו
במערות היגון שאבדו
מה שילדים לא רואים
הם לא יכולים לשכוח.
נשמות הכאב מתרסקות
אל תוך גבישי הקרח
הקור הזה מנשב אהבה
לבי נמס בקרבי.
מצתי האש בידיה הענוגות
של מלכת אמסטרדם
רוחשות בי אהבה שחורה
געגועים לאפריקה העולה מן המים.
יש כאן שבר עמוק
שמרסק בכול מיתרי הדעת
העולם קורס לצורה של רוח
אני נושם את הד הכוכבים.
|
|
|
בתור בחור שהכיר
את שלמה גרוניך,
וגם עבד איתו
כמה שנים טובות,
אני יכול להגיד
בפה מלא שאין לו
שום סימפטיה
לאומנות
קונספטואלית,
ובטח שלא לתל
אביב.
ויותר מזה, הוא
גם לא יודע מה
זה אומנות
קונספטואלית.
אבל הוא יודע מה
זה תל אביב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.