פורנו
מעוות את התפיסה
ואף אחד לא מפריע לך באמצע,
אף אחד לא מתנהג כאילו הוא בעניין.

יש תקופות שלמות שאני
נמנע מחסדים קטנים כאלה כלפי עצמי
זה מרגיש כאילו
מישהו שורף מכשפה, עמוק בתוכי,
על מוקד שהוא מיטה זוגית מוצעת מידי היטב.

אם להתמקד בפרטים;
הפה שלה תמיד פעור
ואני לא מצליח לזכור אף פעם
את צבע העיניים.
לו היינו נפגשים בנסיבות אחרות
הייתי כנראה נזכר
בוודאי הכרנו פעם
טיילנו יד ביד על שפת הים
והייתה בה הערמומיות הזאת
לברוח ממני ,
רק כדי שארדוף ואשכיב אותה על החול.
(זו באמת היית את?)

סכין מבליח מדמיון לדמיון;
חרמנות ופיהוקים
זה מדבק
ושאת גונחת 'כן'
למה את מתכוונת?
מה את מרגישה
שהלהבות האדמדמות מכלות אותך?
בשצף התנועה המונוטונית, החזקה
ובריח הבשר המטמטם הזה
אני שוכח איזו שחקנית גרועה את
ואיזה מבין גדול אני בקולנוע.
מוצף זכרון ורגש
איזה חרא של שילוב.

פורנו,
כמו אמנות
מעוות את התפיסה.
המסיכה הכי שנואה עליי
לוחשת ללהבות.

תישרפי, זונה
תישרפי.