"רגע..את מאמינה?" - היא שאלה.
"מאמינה במה?" - שאלתי...
"באלוהים! אלא במה?!"- ענתה.
"אני מאמינה בעצמי... וגם באנשים סביבי... אז כנראה ש..." - לא
סיימתי את המשפט..
"אז בקיצור לא !" - אמרה.

שתקתי.
אחרי שתיקה קצרה שלי היא שוב מדברת..:

"אז את מאלה שמאמינות בגורל, מזל וכיו"ב?" - שאלה.
"גם גורל וגם מזל זה משהו, לא?"-עניתי.
"אבל באלוהים את לא מאמינה." - אמרה.

ביקשתי את סליחתה,הלכתי רגע "לשירותים" וחזרתי לשבת איתה...

"אני רוצה לשאול אותך שאלה - "את מאמינה?" - שאלתי.
"בוודאי!" - ענתה.
"גם אני" - אמרתי.

העיניים שלה נפקחו לרווחה... היא הרי לא נתנה לי צ'אנס לסיים
את המשפט בהתחלה...

"אני מאמינה בעצמי... וגם באנשים סביבי... אז כנראה שכן - הרי
נבראנו בצלמו וכדמותו. - אמרתי.

היא השתתקה לכמה רגעים - אולי חשבה על מה שאמרתי או שניסתה
להבין מה אמרתי...

"לכן אני מרגישה נבגדת" - אמרתי.
"מה?"  - שאלה.
"נבגדת - בגידה... את יודעת..." - ניסיתי להסביר.
"לא, אני לא מבינה... למה נבגדת? כאילו... בגדת בעצמך?" -
שאלה.
"כן".אמרתי. (והתפלאתי שהיא הבינה כ"כ מהר את העניין...)
"למה את אומרת -כן-?, איך אפשר לבגוד בעצמך?"-שאלה.
"שתקתי - שתקתי המון זמן - פגעתי בעצמי, ייתכן שגם בקרוביי" -
אמרתי.
"את נפגעת! - אז למה את חושבת שפגעת?"-אמרה... (בנימת כעס
קלה...)
"פגעתי בעצמי - זה מספיק בשביל לכעוס" - עניתי.
"את יודעת שאת לא אשמה... למה את עושה את זה לעצמך? למה את
מאשימה את עצמך בפגיעה?"-תהתה.
"אז כנראה שלא הבנת... אני לא אשמה במה שקרה - אני יודעת-היום.
אבל אלוהים בגד בי."- אמרתי.
"לא הבנתי למה הוא בגד בך... כי את כמוהו?"- שאלה..
"לא יקירתי - לא רק אני כמוהו - גם 'הוא'."- קבעתי."גם 'הוא'
ניברא בצלמו וכדמותו, איך זה יכול להיות?, הייתכן שבכולנו קיים
הרוע הזה ורק לפעמים הוא לא בא לידי מימוש?,מפחיד..." -
המשכתי...
"לא! לא בכולם קיים היצר הזה, יש חולים ומופרעים אבל זה לא
קשור..." - אמרה.
"אז רגע... הרי כתוב שנבראנו בצלמו וכדמותו... מה את יכולה
להבין מזה?" - שאלתי .

שתקה... דיי הרבה זמן - קמתי והכנתי לשתינו כוס תה.
חזרתי לשולחן , הצתתי עוד סיגריה, גם היא...

"אני לא מאמינה..."-התחילה לדבר...
"מה?" - שאלתי.
"אני לא מאמינה - אבל את צודקת" - קבעה נחרצות.
"אז כנראה אלוהים צודק" - אמרתי.

באותו היום ערערתי את אמונה של חברתי ב-ה'.
לא, לא זו הייתה כוונתי... אבל כך יצא-או כך רצה הגורל, מזל,
אלוהים...    :-)