למה מתאווים אנשים קטנים אלה?
מה מראה הנחש החונק את נפשם?
מה חזונם? הו, הראו לי הפלא
מה מחשכם? אמלט הם משם!

למה הם קמים אנשים כבויים אלה?
להרוג את זמנם בתולדת חושים
הלא כל שהיה, יהיה שוב ממילא
ואין פנאי בעולם לדברים חדשים

על מי הם עובדים אנשים דלים אלה?
יזללו הם תשובה אף בלא שאלה
הם שוטרים ובית-דין ויושבי בית-הכלא
וליבם אין בו חוק וחסר-גאולה

מי יפליג מאיתם לגלותנו עולם?
והים לפניהם כה רדוד ואדיש
ותהום חשוכה מתגלמת מולם
אך אין איש מטלטל או מראה או מרעיש!

למה מתאווים זקנים שכמותנו?
לניצוץ משתולל בעיניי איש קטן.
למעט תעוזה להרעיד אמותינו
בקרב אמונה של חצוף דעתן

למה נאמין, הו תמימים שכמותנו?
כל תקווה שנאמר מגרונם. כל מילה.
כל תרמית של תמימות נעורים בילדינו
כך נרחק מאמון ונרחיק גאולה.

הייתי בקונגרס אקטיביסטי שארגנה המועצה כדי לעורר את החבר'ה
הצעירים למעשה שיפור בסביבה שלהם ולהחיות בהם איזו תודעה
פוליטית. כל מה שראיתי שם זה ילדים שעומדים בציפיות המבוגרים
מהם ואומרים את מה שהמבוגרים רוצים שהם יגידו.
אין לי פתרון אבל חייבת להיות לי תקווה.