כואב לי.
כואב לי עליי
אני חושבת שאפילו יותר מאשר עליך.

ידעתי שכבר זהו.
מבינה  שנגמר.
ובכל זאת,
כואב לי.

רוצה ללכת אבל מרגישה מאובנת.
אספתי את החפצים,ובכל זאת נשארת.
מגיעה אל הדלת,וכורעת על הרצפה.
ולא מכובד החפצים.

אתה רוצה להיות לבד.
ונכון שאתה מרגיש כמו אף אחד -
רוצה להיכנס לתוך השמיכה ולהיעלם.
אתה חושב שזה הכי נכון
והכי טוב בשבילך
אבל מה איתי?

אני לא קולטת
אם זה לא בגללי,
אז למה אתה עושה את זה לי?

כואב לי
כואב לי עלי יותר מאשר עליך.
והכי כואב לי שזה לא אכפת לך.