בת מנוח / נוסטלגיה של הווה |
ואקח אותך איתי
כל הדרך אל העתיד
בו אטמון אותך עמוק בתוך אדמת ליבי
ואת תהיי לי ריצוד הלפיד
אאחז בך כמשאף בשעת כושר,
ואמלמל לעצמי דיאלוגים ישנים,
ואדע, כי זמנים שהיו -
היו ויישארו
נדירים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|