דרור בלומברג / הליכון |
בסמטאות הדלוקות של העיר
הולכת בעקבות נעוריה
הולכת אחר מיטב שנותיה
הזיכרונות כמו פחיות מפח
מרשרשות, מרעישות
בעקבות צעדיה
הצלקות קשורות לירכיה
בחוטים דקים בלתי נראים
הצלקות של הלב נראות היטב
דרך עיניה, דרך שפתיה
הרועדות, נושאות תפילה
לטיפת הקשבה או חום...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|