יש ואדי שנשפך
מתחת לביתי
ובו זורמים ברוך
ימים של ילדותי

אבל אותו הצב
שאז מצאתי בשבילים
כבר לא אוכל מתוך ידי
פרחים גבעולים
אני גדלתי
גם הצב
כבר לא יחזור על עקבותיו

יש אוכל ציפורים
שעוד נשאר בתוך הכלי
עוד יש בו גרגרים
מהילדות שלי

אבל אותן יונים
שאז ניקרו מהמתקן
כבר לא יבואו לבקר
הן כבר מזמן לא כאן
אני גדלתי
היונה
התעופפה והזדקנה

ויש לי תחליפים
לאותם ימים יפים
אבל בכל זאת, זכרונות
הם משהו קצת נוגה, עצוב
כי הם דבר מהעבר.
שלא יוכל לשוב.