|
אני ואמא שלי שומרים על הילדים
לאורך כל הלילה הארוך
כול פעם שתינוק בוכה
היא הולכת ומשאירה אותי לבד.
המפקדה של הקיבוץ
שוכנת בבטן האדמה
אני מקשיב לשירת הרוח
מבעד לדפנות הבטון הכבדות.
אנחנו לא ניתן לזאבי הלילה
לטרוף את הכבשים שלנו
כשאנו ערים כולם מוגנים
אני לא עוצם עיניים עד הבוקר.
אויב או חבר
אין כאן גבולות ברורים
ציפורים כבדות של אפלה
משדרות את מלות הצופן.
|
|
|
"יש אנשים
שאומרים שהמלחמה
גרמה להם להרגיש
יותר טוב עם
עצמם.
אפשר להציע
שבמקום מלחמה
תנסו אולי...
ריצה קלה?"
מארכיון ביל
היקס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.