ליה שאדו / פרידה מספר 316 |
אני רוצה לברוח למקום חסר תודעה
לדמעות שלי אין מקום בתוכי.
הן יוצאות החוצה והופכות למלאכים קטנים ששומרים עלי
כשהן זולגות על לחיי אני מרגישה יותר מאנושית
הכאב הזה מוכר כל כך לדעת
מוכר כל כך לגעת בו, להתמסר
אין לי אהוב יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|