מור לוי / את |
והיא לבד, והיא בוכה ואף אחד אינו שומע. ומי שראה, אמר אינו יודע. והתחבאה בין אלפי אנשים חשוים והייתה מוארת באורה הטהור והייתה תמיד נשארת מאחור. וגדלה והבינה לא טעתה - זה הם טעו והיא לאט לאט הפנימה את בכלל לא ידעת מזה, אמא. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|