מור לוי / את |
והיא לבד, והיא בוכה
ואף אחד
אינו שומע.
ומי שראה, אמר אינו יודע.
והתחבאה בין אלפי אנשים חשוים
והייתה מוארת באורה הטהור
והייתה תמיד נשארת מאחור.
וגדלה והבינה
לא טעתה - זה הם טעו
והיא לאט לאט הפנימה
את בכלל לא ידעת מזה,
אמא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|