|
בלילות הבז' שלי הסברתי פנים ליונה הפצועה
בשידתי.
הכתמתי געגועיי על עפעפיי לילה לבנים
ושפתיים יבשות -
ידיי השקופות נשלחו אל
הדפים.
החושך המרצד
נצר אותי כמו תינוק בעריסתו
המחוררת.
ועד לשעות הקטנות -
צבע את פניי, בצבעי
הלבד. |
|
|
"חבריא, הבה
נכתוב
סלוגנין!"
ץ סופית, מתוך
הקלטה נדירה של
הסלוגן הראשון,
שנת 1941. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.