איזבל לארן-ורסיין / את |
המצייר במשיכות מלנכוליות
את קווי הלבד.
נוגף אותי הגעגוע
המונע ממני בבקשות חוזרות
את דין הגורל.
את
יודעת לחזור
על צעדיי
שכבר שכחתי.
[אל תזכירי מה הייתי אז]
לקבל אותי,
על כישלונות שכשלתי
על נקמות שנקמתי.
אל תספרי לי יום שכבר חלף.
טורף אותי הפעפוע
המדריך להתפרץ בגלישה
מתוך ימי שקט איתן.
אוסף אותי
השעשוע
אל חיקו
המחייך
ואתם;
את.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|