[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'ו אנונימוס
/
קח את זה בהומור

יש דברים שפשוט אי אפשר להיפטר מהם,
לא משנה מה תעשה,
או איך תעשה,
הם פשוט יבואו וירדפו אותך כמו איזה סרט אימה של שנות ה90.

אז תקח את זה בהומור,
זה מה שהם יגידו,
זה כמו לגרד את התחתית של הלב שלך כל פעם שאתה רואה אותה,
אז מה אם זה כואב,
כמו שאומרים בגולני:"הכאב זו הדרך של הגוף להגיד שהוא עדיין
חיי"
אז חבל,
כי כאב זה חרא, ובמיוחד כי הוא חוזר כמו עלוקה.

יש גם דברים שהם הטעות שלך בעיניין.
שאתה ממשיך לכתוב על זה כמו איזה אידיוט,
שאתה ממשיך לחלום על זה, כאילו זה יקרה.
מה אכפת לך אם היא עוברת ברחוב לרגע,
או מנשקת את חבר שלה,
לא שמים עלייך זין,
תתמודד.

ואני אפילו לא מדבר עליה עכשיו,
היא רק מקור הכאב,
אתה זה שפותח לו את הדלת ומכין לו את הקפה כשהוא מגיע,
אז תשתלט על עצמך,
מה קרה לך?

פאק.

פעם היית הרבה יותר חזק...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סיפוק:
מגיעים לשיא
ואז-
פוק.






מילון אחלה דחלה


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/11/09 7:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ו אנונימוס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה