לנוף ים שקט וזריחת החמה
שטה ספינת חלומות לבנה
רוח לא זעה, ענן לא אחד
הריק, חריקת נשימות הוא ענד
זכה תפילתי אל הגאיה שלי
הגאיה אותה אעריץ עד מותי
תם אמוני באדם ובטוב
נבדל קיומי הפעוט מול הרוב
על כן אהלל את גאיה שלי
מודה לה על שגאלה נשמתי
אבן קרה כקרח אפור
פשוטה כאופרת, אוגרת הכפור
עליה צפים זיכרונות מעבר
עם קצף גלים עתידן לו דהר
ליטופה השקט של דממה בחלל
נוגע בכנף הספינה, כוחה דל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.