ענת נצרתי / כמו שציפורים |
כמו שציפורים משרתות את מסלוליהן קו חרוט מעל אדמה שותקת אני נכבית אל צל ההר הקירח יש בו הדים של חרולי עצב כעיני ציפור מעל עמק יש בי שירה על ניצנים קפואים צעקה אל קרקפת האדמה: בטן לבי שקועה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|