במראהו הרגיל (דמות ללא גיל)
חמוש בחרמש לקישוט, ("לא לשימוש")
עם חיוך רחב, שחשף את שיניו,
לביתי הוא נכנס ושאל מנומס, (לא להוט):
"אתה חי? בחיי זו טעות!
למען השם, אתה עוד נושם!
אולם דע בוודאות שעוד אחזור
באביב או בסתיו, או עם שחר מחר,
כי אצלי, במחילה, מילה זו מילה!
ואם חלה טעות אתקנה בלא השתהות".
ואכן, מיד הוא נקש על דלתו של השכן.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.