אודי שקולניק / לשתוק |
מסתכל לשמיים ומודה לאלוהים
שאני עוד פה ולא שם בצללים
בסמטאות החשוכות של אנשי הדממה
בתזוזות האפלות שם בתוך השממה
עוד סמטה עוד סמטה עוד חדר ועוד קיר
עוד כדור עוד שריקה פתאום הכל בהיר
מצטער אמא באמת לא התכוונתי
לא רציתי שתבכי אבל את קולך שמעתי
הגשם עוד זולג הבטון עדיין קר
אמא שוב תבוא לבקר אותי מחר
כל דמעה שזולגת מחלחלת כה עמוק
אמא מצטער אבל נשבעתי שם לשתוק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|