אני אוסף מילים חשובות בחיי
ומכניס אותן למכבסה.
כמו ניסוי של ילד במעבדה,
לא יודע מה יקרה,
ומתי תבוא התסיסה.
כל חיי תלויים
בחריזה.
כמו בגדים סחוטים שנהנים
משמש עליזה,
כמו קול הכריזה הקורא להם להיכנס
לרכבת הדחוסה.
ממשיכות להתגלגל. מילים טובות,
מילים רעות. אחר כך
מתחילות להתרגל אלה לאחרות.
נעצרות.
ובסחיטה מתחילה להתגלות הבנה
ומשמעותה. וכל אלה
נראות פתאום הגיוניות,
ומראות לי איך אפשר
להחלים. אבל זאת רק
מכבסת מילים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.