New Stage - Go To Main Page

יונתן קלוסקי
/
געגועים

כרמלה משקה את הנרקיסים שלה כל יום בשלוש. אני יודע את זה, כי
מנחם עובר על אופניים בצד השני של הרחוב, בדיוק באותו הזמן.
כשהמים גורמים לעלי הכותרת להרכין את ראשם, היא חושבת כמה היא
לבד מאז שאהוד נפטר.
ובדיוק באותו הזמן, כשהשיפוע של הכביש נהיה עוד יותר חד
וצופרים לו מאחור, הוא תוהה, איך זה יהיה לאכול שוב ביחד את
ארוחת השבת.
ואני מכבה את הסיגריה מתחת לחלונה של כרמלה וחושב, כמה גדול
יכול להיות המרחק בין שתי מדרכות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/11/09 12:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן קלוסקי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה