|
חביות כסופות של כאב
אוגדות את צירי האהבה
למשקאות אדומים בידי נערות המים
הרחש לוטש בגלי החדר הסגור.
ידיים חופשיות לצלילי הפחד
טוחנות את עפר הרוח
לצורת הדברים לבוא
זיכרונות של כאב מודחק.
נמרים ערופי ראש
סוגדים לצל השמים
נחשים על פני רקמת הנפש
דמויות הקדושים צבעות באדום.
נעלי המוות פוסעות בארץ
את ססמאות ההתניה
ים הלהבות שוזר בחושיי
מפרשי אוניות חסרי שם.
|
|
|
War isn't about
who's right,
it's about
who's left |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.