ועודנה אני.

נפקחות או נעצמות עיניים,
אבן שאלה רודפת אבן שאלה.
לבסוף ננעץ העוגן בליבה של תשובה
בחמקמק, בעמום,
באורות ופחדים משחר ילדות
לשחר כל-און.
ולילה סמיך יורד, ממלא נחיריים ופה
ומסביר לאט, בבירור.

נשארה ממני קליפה, תותבת
של בן אדם נהדר:
מבפנים עטופה זיכרונות
זכויות שלא תבעתי
שלו תבעתי, לא הייתי מממשת
שלו הייתי מממשת, היו הן לאשליה
ולו היו אמת
עוד הייתי נשארת קליפה, תותבת
של בן אדם אחר:
מבפנים עטופה זיכרונות
מבחוץ אותם התווים
וסביב, אולי, אחרת.
מטה חזור האבן, ואבן רודפת
מטה חזרה - הקליפה, התותבת,