|
אני לא חושבת
שיש מילים
שיוכלו לתאר
את
הגעגועים
העצבות
הבדידות
הצורך
שלי
בך
אני לא יודעת
איך
לגרום לך
להבין
עד כמה
היית
הכל
בשבילי
ואיך
נשארתי עכשיו
בלי
כלום
והכי לבד בעולם. |
|
|
די, כבר שלחתי
איזה 10 סל-
וגנים. גיברת,
תתקדמי אחורה
באוטובוס.
(יש עוד מקום
שמתקדמים בו
אחורה? אולי בדף
שלכם.
ובארץ שלנו.
ובפרסומת ההיא
עם האישה
המבוגרת
במבטא.)
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.