הדס לאור / נדידה |
להבריח את ציפורי העצב
שמקננות-מקוננות לי בראש.
אפתח את צוהר המחשבות ואצעק:
"עופו, נדדו אל עצבות של אחר".
אזרוק את קניהן
ואמחה כל זכר לצער ויגון.
כן, כך אעשה כשתלך ותשאיר אותי
להתבוסס בעצמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|