שולי בנג'י / סודותיו נטמנו בקברו |
השוכן בדד בקצה הרחוב
עיניו כבויות ושפתו לא אומרת
רק בא ויוצא ומותיר תעלומות.
ידו לשלום תמיד מנופפת
וברכה לשלומות מפיו לא יצאה
עיניו חבויות בקרנות המסגרת,
זה איש נעלם וצפון הליכות.
בכל עת, כשהשבת נכנסת
מקיש בדלתות שכניו לרחוב
מברך לשלום לשבת הנכנסת
ושב לביתו, מבצרו, עולמו.
הבוקר בעיתון, רשום בכותרת
שהאיש פרש מחייו לעולם
את ספור חייו בקהלה המובחרת
ילמדו הדורות, על גבורת שכנם.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 165/5 שייכות ל- shulibangi
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|