תועים בחלל בלי סיבה
כך ילדי מתרוצצים בחדר
רוחש לכולם חיבה
ומשלח אותם בלי סדר
הם עטים אל הדלת יחדיו
והעומס ביציאה אותם משאיר
כמו מחשבות שרצות אל הדף
ולא מתחברות לכדי שיר
זמן עובר והם עוד תקועים
במקום שיצאו אל האור
הזמן חושף בפני את צדדיהם הרעים
וגורם לי להיעצב ולסעור
אך הם עדין ילדי -
גידלתי אותם באהבה
וכשיצאו לעולם, בוודאי,
אציגם בתחושת גאווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.