והיה ושרר לו שוויון בעולם
ושחור הוא שחור ולבן הוא לבן ואדום הוא אדום
ואדם לאדם - אדם
אך דברים נמשכו, התקדמו, גדלו ונדחקו אל לית הברירה
התגלגלו ולבשו צורת מדים - פלוגה לראווה.
ובעוד הם פושטים מעליהם בעליזות את בגדיהם
הבינו כי אין שונים הם במערומיהם
מלאי ביטחון עצמי מחודש, צנועים פחות ונקיים יותר שמחו שעל אף
שאין כאן הגיון -
לפחות יוכלו לקיים את השוויון
ושחור הוא שחור ולבן הוא לבן ואדום הוא אדום
ואדם לאדם - אדם.
וכך עברו להם כמה חודשים
בזמן שהמרגיש קצת יותר כמו שנים
והכל מסביב כבר לומדים להפנים -
המקום מתנהל בקודים שונים.
כי כשתחושת השליחות כבר אינה מורגשת
וכולם פה משתינים עליהם בקשת
זה מופרך להישאר אתיקן חולה דרשת
ושחור הוא לבן ולבן הוא שחור אבל זה רק סימפטום
כשלאט לאט מיטשטש ונעלם לו האדום
ואדם לאדם - אדם.
עבודה שחורה? שהצעיר יעשה!
אני מעוניין להתבטל כמנוסה!
ואם כבר הוא עסוק בניקיון השירותים ולא מסתכל
הוא הרי לא יזדקק עוד לדברים שאני...שואל
אחרי הכל הוא סתם צעיר בן זונה
שהתגייס אחריי לפחות בשנה
ואני - עוד מעט אני צריך להזדכות
צריך להשלים את מה שגנבו ממני הוותיקים הבני זונות בכבוד
אלוהים, איזה סבל מתמשך!
עד מתי וכמה עוד עד שכבר אלך!?
ושוויון ושחור ולבן ואדום התמזגו לאפור
ואדם לאדם - אפור.
ילדים יקרים, אתם נראים לי מודאגים
מדוגמה בוגרת שכזו שאתם כאן מקבלים
אחרי הכל - בסיפור הזה אנחנו הגיבורים
גונבים ודורסים, מקניטים ומקטינים
לא רוצים להמשיך בשליחות ועל אחרים משתינים
אבל היי ילדים - אל דאגה!
כל מה שקורה כאן נשאר בין כותלי הצבא!
(וצבא בונה עם)
ואדם לאדם - אדם.
אבל על הקיר מתנוססת עוד מימי קדם האזהרה
שאין לסמוך על אדם כשהוא בשעת צרה
וויליאם וז'וזה כבר ניסחו זאת ברור מאוד -
אדם יעשה הכל כדי לשרוד
אז אל תתפלאו, ילדים יקרים, כי אנחנו בסך הכל לשרוד משתדלים
ואל תמהרו לשפוט אותנו על רצון או על ויתור עצמי
כי כל מה שעשינו הוא פשוט הכרחי
ואדם לאדם - אדם. כשמתאפשר לו.

ולסיום נותר רק פרט אחד לברר, והוא די אקוטי
לאן, בין שורות אלה (של השיר והצבא), נעלם לו המוסר האבסולוטי?