פאפא לימה / דמעות יבשות |
דמעות יבשות
הם לא יכולים לראות
שסוף סוף עוצר מהריצה
שואל את עצמך בשביל מה
ורוד רואים בעיניים אדומות
ואני ישן כמה שפחות
טעם יש לדם בשפתיים
כאב יש כשנחתכים בידיים
העבודה הזאת מסתירה
את הנפש הסדוקה
מפחד מהזמן
אני לא עוצר ולא ישן
ולא מוצא גם סיבה
חוץ מנשמה קצת סדוקה
אוהב לשנוא את עצמך
תחייך לכולם הם יחייכו לך
תשנא אותם והם אותך
ומה הם מבינים באהבה
אני שחיזרתי בלילות
דקלמתי קלישאות
אהבתי אותך אך לא עוד
וזאת עם השיער הכתום
היא שם כבר יותר מיום
ואני לא הצלחתי לומר
אפילו מילה אחת
כאילו יש בינינו הסכם שתיקה
אפילו מבלי שאמרנו מילה
רעש כל כך נורא
עיניים סוגרות עליי
הלב הזה כבד לי מדי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|