תל-אביב
כי אמרו לך שיש בה חיים והכול זמין
כי העלילו שהכול מותר ויהיה הרבה מין
כי גילו לך כמה סודות של מקומיים
אבל שכחו לספר לך שגם הם לא מכאן
כי הבטיחו שתמיד משהו קורה
ושתמיד יש מה לעשות
לא ציינו בפנייך שרק כדי לצאת מהדלת
תצטרכי להיפטר מכמה שטרות
איכשהו אף אחד לא דיבר על הבדידות
קראו לזה "ניכור אורבני"
כולם חברים של כולם
אבל לאף אחד אין מישהו
יש ים של גברים ויש גם ים
אבל את לא תראי אותו בין חשבון לשולחן
תל-אביב
לא דיברו על לילות לבד
וימים כמו עוד אחת
וזרמים של עצב ברחובות הומי אדם
ופסקול בקצב שלא נגמר
העיר שלא עוצרת, גם לא עוצרת
כדי ללעוג לפורשים...