הילה רן / נווד |
אנחנו מנווטים לנו בחושניות
אחד אל עבר השני
אך מסתתרים מהעתיד
יש דברים שלא אספר לך
(הגוף שלי מדבר טוב ממני)
אולי בגלגול או בזמן אחר
לו רק שנינו היינו בשלים
אתה נוגע בי והכול נעלם
אך זמננו קצר
אתה מוציא ממני אנחות
שאני לא מזהה כשלי
אתה הופך את הגוף שלי
לפאזל מסונכרן עם שלך
סוף סוף עשיתי גם אהבה
<או מה שחשבתי לאהבה.>
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|