|
המוות מעוות עיני חכמים
והפחד ממנו מסנוור
יש שבורחים אל הדת
כולם שם רועדים
אחרים
משירים מבט מסומם
ומקוים או מקיאים
מתפללים לאלוהי השכחה
ואני שכבר אין בי פחד או יראה
חיה כל יום בשעה
שואפת לקרבי את כל היופי שבכאן
וגומעת כל שניה בצימאון
מפוכח
וממתינה. |
|
|
זוכרים במסיבת
הסיום של בית
הספר
כשכולם עמדו
וזייפו על הבמה
בקולי קולות
צרחנו שרוצים
להגיד את האמת
שנמאס להסתתר
מאחורי מסיכות
ילדים מטומטמים,
מעוררי רחמים
שרוצים לבטא מה
שבנשמה
עכשיו כשגדלנו,
אחד אחד
שולחים הכל לבמה
חדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.