|
הוא מדבר אליה בצורה שהיא אוהבת
מביא לה את מה שהיא רוצה
מחייך אליה בכל צרה
והיא כל כך אוהבת אותו
היא אוהבת אותו ומפחדת מהרגע שיעזוב
מהרגע שינטוש אותה לבד
כי במלחמה אי אפשר לשרוד לבד
ואני רק עם דובי ובובה בשם מרינה ביד
והילדה הקטנה צועקת וזועקת לאביה
תחזור אליי אל תלך אל תנטוש אותי לבד
אך לילדה הקטנה לילדה היפה
לא הייתה לה ברירה אלא לתת לאביה ללכת
הילדה המסכנה יושבת ובוכה
ועכשיו היא מחכה שיגיע תורה
כי במלחמה אי אפשר לשרוד לבד
ואני רק עם דובי ובובה בשם מרינה ביד
היא יושבת ובוכה ומחזיקה חזק חזק
את מרינה בידה
והילדה זועקת וצועקת... ועכשיו היא שקטה
יושבת בפינה אדומה
ורק דובי ובובה בשם מרינה מחזיקים את ידה. |
|
|
זאת שאהבה את
התל אביבי, בקשר
לנוטלה....
תתפלאי.
-פינקי(ת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.