|
שפתייך יבשות
כאילו כל זכר שמצץ אותן
שאב מהן קצת מהתשוקה
אצבעותייך עבשות
כאילו כל זכר שנגעת בו
היה מטונף ומזוהם כמרקקה
עורך אפור
כמו בכל פעם שמיששו אותך
נטפה ממנו טיפת חיים
מגעך כפור
כמו כל אחד שעבר עלייך
קירר את דמך לכדי מים קפואים
ואני האמנתי
שכבוץ מעורה בשלג
יש בך שמץ של טוהר ויופי
ואני התפתיתי
לעורמת הנחש
והתמסרתי לך ללא דופי
כך הותרת אותי
עירום ומושפל
ואין לילה שנפשי לא מתענה
אך בין כל הזכרים
אני הייתי בחור
ואת נשארת ותישארי זונה.
את יודעת שהשיר הזה מוקדש לך.
11.12.08 |
|
|
-הלו? משטרה?
מדבר השר מאיר
שטרית! הפושע
הנמלט הזה שכולם
מדברים עליו,
אפרוח ורוד? אז
הוא כאן איתי!
בטיסה! תשלחו
לפה ניידת איך
שהמטוס נוחת!
-אה, אדוני...
יושבת לידך בובת
פרבי ורודה
ממקדונל'ס...
הבת של הטייס
שכחה אותה
פה...
-אתה בטוח, סנ"צ
כהן? או שמא עלי
לומר...נצ"מ
כהן?
-אתה יודע מה,
כבוד השר...
עכשיו שאני
מסתכל הדבר הזה
באמת נראה קצת
כמו אפרוח
ורוד...
טוב, שימו עליו
אזיקים,
חבר'ה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.