עודד ויס / ושבו בנים לגבולם |
כי בנה במיטתו ישן
שתשקוט נפש אחות בוכייה
ואחיה בעפר ארצו שוכן
הבטיחו ליפות הצופות מהחלון
שהלילה לא יחדל לבו מדופק
ועם שחר עת יסיטו וילון
יעלו בחורים על קו האופק
החזירו לשדות התבואה הזהובים
את החקלאים משדות הקטל
השיבו לעפר החרוש ברגבים
את האיש שזרע אותה באבל
הנה יום חדש מפציע
מעל הר ומעמק יראוהו כולם
ותשכח הסערה והרוח תריע
ושבו בנים לגבולם
לגלעד.
לגיבורים.
לכולנו.
11.12.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|