בתחילה עמדנו על קומת הגג עם הפחד
העיר נושבת רק במי שיושב
החרשנו פעימות לב כדי שנוכל לדבר
הופתעתי כשמחשבותיי חצו את הדרך אליך

בתחילה היה המרחק תחת רגלינו
ובין החזה שלי לכתף שלך
ובין הבניין לבניין אחר
ובין הראש שלי לשמש
היום לא ניתן לאמוד עוד

בתחילה רציתי כל הדרך למטה
להתנדף כמו בושם
להחליק כמו שמן
ליפול כמו שלג
לחבוט בקרקע

לשכוח מאין באתי
לבקש ללכת
להסתלק בכעס
להתחנן בשקט
בסוף רציתי בך

והחכמתי כשספרתי את הקומות
וכשכיבו לי את האורות
ונשארתי לקרוא בשם של איש
ובשם של רחוב
וכשהעיר ברברה - שתקתי
ולהיפך.