מרב צורף / זיכרון |
גלויה ובוהקת,
היה לי ריח של תום נחישות
והפתעה גדולה.
הייתי בוררת עתידים
כמי שעידנים נמסים לרגליה,
הצל היה צר כסכין.
בלהט הריצה
לא ארבה
האפשרות להיפצע.
הכאב היה טמיר
כליבת כוכב.
לא כמו עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|